אימייל

• תכתובות אימייל כוללות כתובות IP, שעשויות לחשוף את כתובת המחשב ממנו נשלחה הודעה וכך לחשוף את זהות השולח. לכן, חשוב לא למחוק את הודעת האימייל ולא להעביר אותה הלאה לתיבת אימייל של מישהו אחר.
• אם את שומרת הודעות אימייל באמצעות הדפסה או צילום מסך, ודאי שאת מתעדת גם את כותרת האימייל (היא לרוב מוסתרת אבל ניתן לבחור בהגדרות האימייל שהיא תוצג), שכוללת את כתובת ה IP. בהתאם לפלטפורמת האימייל בה את משתמשת (ג׳ימייל, אאוטלוק וכו׳), האופן בו תוכלי להציג את כתובת ה IP השונה.
• אם את חוששת שלתוקף תהיה גישה לחשבון האימייל שלך והוא עלול למחוק תכתובות אימייל, נסי להדפיס אותם או ליצור צילומי מסך של התוכן, כולל הכותרות. הודעות אימייל שמועברות הלאה יאבדו את המידע המזהה שנדרש כעדות.

הודעות טקסט

• הודעות טקסט שמאוחסנות בטלפון עשויות להימחק בטעות או באופן אוטומטי אם נדרש לפנות מקום בזיכרון המכשיר. צרי צילום מסך או תמונה של הודעות הטקסט כדי לשמרן כעדות.
• צלמי גם את פרטי הקשר בכדי להראות שהמסרים המאיימים מהתוקף מקושרים למספר הטלפון שלו.
• תוכן של הודעות טקסט נשמר על ידי חברת הטלפון רק למשך זמן מוגבל. אם ביקשת את סיוע המשטרה, בקשי מהם לשלוח מכתב שימור לחברת הטלפון בהקדם האפשרי בכדי שהחברה לא תשמיד את המידע.

הטרדה באמצעות רשתות חברתיות/אינטרנט

• בכדי לשמור עדויות של הטרדה ברשתות החברתיות, שמרי צילומי מסך של התוכן המטריד במחשב או בטלפון שלך.
• חלק מהרשתות החברתיות מציעות דרכים חלופיות לתעד פעילות באתר או בעמוד שלך. לדוגמה, באמצעות יישום ״הורד את המידע שלך״, תוכלי לתעד את כל התכנים בחשבונך ולשמור אותם.
• אם פנית למשטרה, הם יוכלו לשלוח פניה לחברת הרשת החברתית או האתר ולבקש מהם לשמר את המידע הקשור לחשבונך ולא למחוק אותו.
• שקלי לדווח על הטרדות לחברת הרשת החברתית או האתר. אם הטרדות אלה מהוות הפרה של תנאי השימוש באתר, החברה יכולה להסיר את התכנים האלה. עם זאת, ודאי שאת מתעדת את ההטרדות לפני שאת פונה לחברה.

הטרדה באמצעות הטלפון

• שקלי להקליט את שיחות הטלפון שלך בכדי לשמור תיעוד של שיחות מאיימות או מטרידות. עם זאת, בדקי האם החוקים במדינתך מתירים לך להקליט שיחות טלפון מבלי ליידע את הצד השני. מדינות שונות מתירות להקליט שיחות טלפון כל עוד אחד הצדדים מודע שהשיחה מוקלטת בעוד מדינות אחרות דורשות ששני הצדדים יהיו מודעים.

התחזות טלפונית באמצעות זיהוי מספר או שם המתקשר

• תעדי את יומן השיחות שלך וצלמי את זיהוי המתקשר, כולל תאריך ושעת השיחות.
• שמרי על רשומות הטלפון שלך כולל מספר הטלפון של המתקשר, תאריך ושעה.

בישראל

בישראל, אין חקיקה מקיפה ומגובשת המסדירה את סוגיית האלימות כנגד נשים בזירה הטכנולוגית על כלל מופעיה. נושא זה מוסדר בחוקי מניעת הטרדה מינית והגנת הפרטיות כמו גם בחוק העונשין וחוק איסור לשון הרע.

החוק הקיים בישראל מאפשר להטיל אחריות פלילית על מבצעי מעשי בריונות בזירות הטכנולוגיות בהתאם לשלושה סוגים של עבירות:

• א. עבירות הטרדה

  החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 קובע שכל מעשה שיש בו משום "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות" (סעיף 3(4)) הוא הטרדה מינית.

  סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 קובע כי ניתן להטיל אחריות פלילית על מבצעי אלימות מקוונת כנגד נשים כאשר נעשה שימוש ב״מתקן בזק״, ״ובכלל זה שליחת מסרונים או הפצת מסרים באמצעות המחשב״, "באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים".

  עבירת האיום לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובעת כי ״המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים".

  סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001 מגדיר את המונח ׳הטרדה מאיימת׳ באופן הבא: הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. סעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי בית משפט רשאי להוציא צו, שהפרתו מהווה הפרה פלילית, האוסר על האדם המטריד להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום.

• ב. עבירות הפגיעה בפרטיות

  סעיף 3(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע ש"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום" מהווה עבירה של הטרדה מינית.

  סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, שלפיו "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" ייחשב כעבירה פלילית אם נעשה בזדון״.

  סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, גם "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת" הם בגדר פגיעה אסורה בפרטיות, שעונשה עשוי להגיע עד כדי חמש שנות מאסר.

  סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, קובע גם "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד", מהוה עבירה של פגיעה בפרטיות.

• ג. עבירות לשון הרע

  סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע קובע הגדרה רחבה למונח ״פרסום״, לעניין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר", ובלבד שהפרסום נועד "לאדם זולת הנפגע" והגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע".

  מכוחם של החוקים האמורים ניתן גם הטיל אחריות אזרחית המאפשרת לנפגעת לתבוע פיצויים, גם ללא הוכחת נזק במקרה של אלימות שבוצעה כנגדה בזירות הטכנולוגיות.

  אין בנמצא חקיקה מקיפה או הצעת חוק ממוקדת המטפלת בנושא באופן מקיף וממצה. עם זאת, יצוין, כי בחודש דצמבר 2016 התפרסמה הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016 ואשר הליכי חקיקתו טרם הושלמו.